מאמרים
טבע הרוח - תערוכה חדשה מלאת לב
תערוכה יוצאת דופן נוספת של האומן הבריטי-ישראלי, רוברט סלקירק, תפתח למשך חודש ימים ב-23 לינואר, בתאטרון ירושלים.
האמן רוברט סלקירק מנגיש את ציוריו אלינו הצופים במטרה לגשר אותנו אל מעבר למגבלות שאנו שמים לעצמנו וזאת דרך ציוריו פותחי-הלב. המתבוננים בהם אומרים כי ציוריו משרים עליהם תחושה אופטימית, רגיעה ושמחה. רוברט הוא בריטי במקור ונהנה להציג את ציוריו בפני הקהל הישראלי וזאת מכיוון שהוא אוהב את הפתיחות הרבה של הישראלים, את האנרגיות שלהם ואת העומק של תחושותיהם - הוקרה קסומה ומבורכת עבורו ועבור ציוריו.
רוברט סלקירק הוא אחד האמנים המצליחים בישראל שמוכרים עשרות ציורים בשנה. כעת הוא מתגורר בצור הדסה ומצייר את עבודותיו המבוקשות מהסטודיו שלו, כשהוא עטוף בנוף היפהפה של הסביבה הירושלמית.
?איך הגעת להתגורר בישראל
"גדלתי באנגליה אבל הקשר שלי לישראל החל כבר בשנת 1997 עת הכרתי את אשתי אריאל. הייתי אז בתאילנד, בדרך לאחד האיים. אני זוכר שהתבוננתי במפת האי ופתאום הייתה לי תחושה מדהימה שאני חייב להגיע למקום מסוים באי. עקבתי אחר המפה והיא הוליכה אותי היישר אל אריאל. אני זוכר הבטתי היישר בבקתה בה היא שהתה, והרגשתי שזה המקום! כך נפגשנו. אחרי שנישאנו וגרנו באנגליה, וכבר נולדו לנו 2 ילדים, התעורר בי דחף נוסף שכולנו צריכים להתגורר בישראל. אחרי 11 שנים כאן בארץ, נולד הילד השלישי שלנו."
?זו תערוכתך השנייה בתיאטרון ירושלים, מדוע זה חשוב לך
"אנו חיים במדינה שסובלת מקונפליקטים. לפעמים אנו אף עשויים לחוש קונפליקט פנימי או שאנו נתונים במאבק פנימי עם המחשבות שלנו בעת שאנו חווים אתגרי חיים. ההתמודדות שלי עם האתגרים האישיים שלי בישראל לימדה אותי איך להתחבר לאנרגיית הלב. ציורים אלה מתחברים לאנרגיה זו וכשאנחנו מתחברים לציורים, אנו עשויים להרגיש אותה. זהו כמו היכל קדוש-פנימי לשקט ושלווה שכל כך רבים מחפשים.
כאמן אני מרגיש מבורך בכך שאני מסוגל לגעת באנשים דרך ציורים אלה. בייחוד דרך תערוכה זו בתיאטרון ירושלים שבליבה של ישראל, קרון לליבי ולמקום ממנו אני מצייר. אני מרגיש שזה קריטי שאנשים ימצאו את חיבור הלב שלהם, כיוון שעולמנו נשלט כרגע על ידי קונפליקט, בלבול והסחת דעת שנמצאים בכל מקום וקשה לברוח מהאחיזה שיש להם על מצבם הנפשי של הבריות. עם זאת, כל אחד מאיתנו יכול להתחבר ללב ולהחזיר לעצמו את השלווה והשלמות בחיים, לא משנה איזה תוהו ובוהו מתרחש בעולם שבחוץ. "
?מה השתנה עבורך, כאמן, כשבאת לגור בישראל
" בהתחלה היה לי קשה, מכיוון שהגעתי לכאן בסוף הקיץ החם. הנוף היבש והמאובק בהשוואה לירוק השופע אליו הייתי רגיל, היה ניגודי למדי. אולם, כאשר הגיע האביב עם שלל צבעיו הוא היה עוצר נשימה. לא התקשיתי כל כך עם האור, משום שכבר קראתי אודותיו בהיסטוריה של האמנות בישראל. מכיוון שהאור כאן משתנה תמיד, במיוחד סביב ירושלים, אור הבוקר והערב אינו מאתגר - אותו דבר בחורף, כך שבמובן הזה אני יכול להתחבר לנוף ישראל חדש זה על כל הניגודיות שלו והעידון שלו כאחד ואל צבעי האביב החדש הזה. מעבר לזאת, המאבק העיקרי שלי היה בכך שעכשיו, כהגעתי למדינה אחרת, הרגשתי אחרת. זה היה כמעיין סגירת פרק כאומן בעזיבתי את אנגליה, והתחלת פרק חדש כאן בישראל. התחברתי לארץ כבר מההתחלה והרגשתי צורך לחדור אל פנימיותי ולחקור את רגשותיי. התחלתי לגמוע זמן בטבע, להתרכז בחוויותיי ולחוש איך אני מרגיש להיות כאן. "
?איך היית מתאר את הציורים שלך עכשיו
"הציורים שלי עוסקים בחיבור לליבי. כשאני מצייר אני מרגיש הרבה אנרגיה, כאילו מישהו הגביר את הוולטז'. זה מרגיש כאילו הזמן עומד מלכת ואני שקוע בתהליך הציור, שם אני מחובר לחלוטין ליריעה, לצבע, למברשת או למטלית - זה ממש כמו ריקוד תנועה מהיר ואנרגטי של האנרגיה של הלב. זהו מקום של שלווה טהורה, מחד, אבל בו זמנית מאוד אנרגטי וספונטני. זהו מצב מדיטטיבי שהתוצאה שלו היא אנרגיית לב שאיתה הצבעים כמו אורגים את האנרגיה, הטקסטורה והצורה אל הבד, באנרגיה טרנספורמטיבית זו. "
?איך הגעת לסגנון הציור הזה והתחברת עם הלב שלך
"שנה אחרי אותה תערוכה ראשונה בתאטרון ירושלים, התחלתי לכתוב ספר על אנרגיה זו; שם תיארתי את האנרגיה כמעין מחולל אנרגטי שנמצא בלב שאותו אנו יכולים להפעיל במודע. אחרי התערוכה ההיא, הציורים שלי השתנו לחלוטין, מציורי נופים לציורי תיאור של "הנחיות לאנרגיות לב גיאומטריות על ה-DNA". זה קרה בתהליך שבו ראיתי את הציורים האלה תוך כדי מדיטציה ואז ציירתי את מה שראיתי. אלו היו חמש שנים של מסלול חדש שלימד אותי איך להתחבר לאנרגיית הלב הזו באמצעות ויזואליזציה. בשלב זה הויזואליזציה הייתה לוקחת לי כמעט שעה בכל יום, אך כעת אני מתחבר לאותה אנרגיה במהירות ובקלות. אני עדיין עושה את הדימיון המודרך הזה - ויזואליזציה כל יום, אבל עכשיו זה לוקח לי רק 10 דקות. "
?מדוע בחרת עד כה לא להיות מיוצג על ידי גלריה בישראל
"אחרי 25 שנה של תערוכות עם גלריות בלונדון, כשעברתי לארץ, השארתי את כל הציורים שלי בגלריות בלונדון, כלומר, התחלתי מאפס. לקח לי 4 שנים לצייר כשישים ציורים חדשים ולערוך את התערוכה הראשונה שלי בישראל, בתיאטרון ירושלים. העבודות שלי נמכרו מיד וזאת הייתה חוויה מרוממת אז בטבעיות של הדברים, המשכתי מהמומנטום שנוצר למכור בהצלחה את יצירות האמנות שלי בלא צורך לפנות לגלריות. מובן שאני פתוח לאפשרות להתחבר עם גלריה או אוצר אמנות, אם הם מתחברים לסגנון העבודה שלי - אבל זה חייב להיות חיבור מהלב ... "
?איזו בשורה יש לציורים שלך
"כאמן, הציורים שלי עוסקים בגישור מעבר למגבלות וגבולות. כאשר אנשים רואים את הציורים שלי, רבים נדהמים מהרגשות המתעוררים בהם ואיך הם 'מרגישים שהלב שלהם נפתח'. זה מפתיע ומשמח אותי כמה אנשים נפתחים ומספרים לי על ההרגשות החיוביות שלהם כשם מתבוננים בציורים - אופטימיות, שלווה, שמחה ועוד רגשות שמרכזן בלב. זה גם מה שאני אוהב בישראלים, הם מאוד פתוחים מבחינה אנרגטית. הם בעלי רגשות מאוד עמוקים. זה מאוד קסום ומיוחד כשאנשים מתרגשים ככה.
לא גדלתי כאן בארץ, לא ספגתי בילדותי את התרבויות שלה ולא נחשפתי לשתי הדתות העיקריות שלה. לתודעה שלי היה קושי רב להיות פה בשלמות ושלווה. הייתי צריך לאמן את עצמי להתחבר ללב שלי ולקבל את מה שאני חווה בארץ זרה. אנרגיית הלב הייתה ועודנה מקום בטוח שבו הנפש והמחשבות שלי מוצאות שלווה. ציורי מחברים אותי לא רק לאנרגיה הקיימת כאן בארץ, אלא גם לאנרגיית הלב הזו שנמצאת אצל כל אחד.
לכולנו יש את החיבור הזה ללב, לא משנה מהיא הדת, התרבות או האמונות שלנו. כשאין לנו מילים כאמצעי תקשורת, מצאתי שאנו לעיתים יכולים להתעלות מעל מגבלות התודעה ה'ראש'. זוהי תקשורת אנרגטית שעוקפת את מגבלות המחשבה 'המיינד' - לזאת כוונתי במושג "גישור מעבר למגבלות/גבולות".
The Nature of Spirit - New exhibition full of Heart
Artist Robert Selkirk is here to bridge boundaries through his heart-opening paintings which are said by people seeing his art, to open their hearts with an optimistic, calm and joyous feeling. Originally British, Robert enjoys exhibiting to the Israeli audience as he loves how Israelis are very open in this way, energetically and that they feel very deeply. A magical and special recognition to his art.
Robert Selkirk is one of Israel’s successful artists currently selling many paintings each year. He now lives and paints to the demand for his work from his studio in Zur Hadassa, enveloped by the beautiful landscape of the Jerusalem surroundings.
How did you end up living in Israel?
“I grew up in England but my connection to Israel began in 1997 where I met my wife, Ariel. I was travelling in Thailand towards one of the Islands. I remember looking at a map of the Island and suddenly had an overwhelming feeling to go to one particular place on the island. I followed that map and it took me right to Ariel. I remember staring straight at the hut she was staying in, thinking that’s the place! That’s how we met. After living together in England with 2 children I had another urge for all of us to go and live in Israel. We’ve been here for 11 years and our third child was born here.”
This is your second exhibition at the Jerusalem Theatre, why is it important to you?
“We live in a country that has been torn by conflict. Sometimes we may feel internal conflict or perhaps we struggle with our thoughts when we experience life challenges. Going through my own personal challenges in Israel has shown me how to connect with this heart energy. These paintings connect with this energy and when we connect with the paintings, we may feel it. It is that inner sanctuary of peace many are searching for.
As an artist I feel blessed to be able to touch people through these paintings. I feel it is critical for people to find their heart connection because our world right now is dominated by conflict, confusion and distraction. It is everywhere and it is difficult to escape from the grip it has over people’s state of mind. However, each one of us can re connect with our heart and bring peace and wholeness back to our lives no matter what chaos is happening out there in the world.”
What changed for you as an artist when you came to live in Israel?
“I struggled in the beginning because I arrived here at the end of the hot summer, the dry and dusty landscape compared to the lush green I was used to was quite a contrast. However when spring came with all its colours it was breathtaking. I didn’t struggle so much with the light, as I had read about in art history of Israel, because the light here changes, especially around Jerusalem, the morning and evening light is not harsh - the same in winter so in that sense I could relate to this new Israel landscape with all its contrast and all its subtlety and this new spring colour. My main struggle however was that now, I was in a different country, I felt different. It was like a chapter had closed when I left England and I was starting a new one as an artist. I was connecting with the land here for the first time and felt a need to go inwards and explore my feelings. I began spending time in the nature here just feeling this land and how I was feeling being here.”
How would you describe your paintings now?
“My paintings are about connecting with my heart. When I paint, I am feeling a lot of energy, as if someone has turned up the voltage. It feels like time is suspended and I am absorbed in the painting process where I am completely connected with the canvas, the paint and the brush, pallet knife or cloth - it’s really like a dance of movement that is a fast explosive expression of this heart energy. It is a place of pure peacefulness but very energetic and spontaneous at the same time. It is a meditative state and this energy is a heart energy that is woven into the canvas by the colours, texture and form that are dancing and moving with this transformative energy.”
How did you arrive at this painting style and connecting with your heart?
“One year after that exhibition I started writing a book about this energy; describing something similar to an energetic generator in the heart that we can consciously turn on. After that exhibition my paintings completely changed from landscapes to more ‘geometrical heart energy instructions about the DNA’. This happened in a process of seeing these paintings while meditating and then painting what I was seeing. This was a five-year detour that showed me how to connect with this heart energy through a visualisation. At that point the visualisation would take me nearly an hour every day but I now connect with the same energy quickly and easily. I still do the visualisation every day, but it only takes me 10 minutes.”
Why did you choose not to be represented by a gallery in Israel yet?
“After 25 years of exhibiting with London-Galleries when I moved to Israel I had left all my paintings with the galleries in London so I was starting from scratch. It took me 4 years to paint around 60 new paintings and to have my first exhibition in Israel at the Jerusalem Theatre. My work sold straight away which was an uplifting experience and so I carried on from that momentum to successfully sell my art ,this way I didn’t need to approach any galleries. I am of course open to engage with anyone, a gallery or a treasurer, if they connect with my work – but it has to be a connection from the heart …”
Do your paintings have a message?
“As an artist my paintings are about bridging boundaries. When people see my paintings, many are struck by how they feel and will say how they feel their heart opens. It surprises me how many people tell me about how they feel - optimistic, calm, joy and many heart-centred feelings. It is also what I love about Israeli’s, they are very open in this way, I mean energetically. They feel very deeply. It’s very magical and special when people are moved like this.
I did not grow up in this country, into its cultures or its two main religions. My mind had so many challenges to be here in peace. I had to train myself to connect with my heart and allow what I was experiencing in a foreign land. The heart energy was and is like a safe place for my mind to find peace. These paintings connect me not only to the energy present in the land here but also to this heart energy that is within everyone.
We all have this heart connection no matter our religion, culture or beliefs. When we don’t have words as a means of communication, sometimes we can transcend the boundaries of the mind. It is an energetic communication that transcends the limitations of the mind - this is what I mean about bridging boundaries.